עדכונים מהארץ
ע״פ פירמת הייעוץ BDO, ב־2022 עלו הפליטות בייצור חשמל בישראל ל־34.3 מיליון טונות לעומת 33.7 מיליון טונות ב־2021, זאת בשל עיכוב חיבור רשת החשמל ליצרני אנרגיה מתחדשת. בנוסף, להערכת הפרימה, המדינה לא תעמוד ביעדי הביניים שלה (20% אנרגיה מתחדשת ב־2025) דבר שיגרור אי עמידה ביעד שהציבה ישראל ל־2030 (30% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת).
דו"ח של המשרד להגנת הסביבה מציג תמונת מצב עגומה באשר לפליטת גז מתאן, בעיקר מתשתיות שקשורות להפקה ולהובלה של גז טבעי, ותוקף את מדיניות הממשלה ומשרד האנרגיה שמעודדים מעבר לגז טבעי. ע״פ הדו״ח "המשך ההשקעה והשימוש בגז טבעי יסכן את יכולתה של ישראל לעמוד ביעדי האקלים שלה ובמחויבויות הבינלאומיות שלה".
ע״פ ניתוח של פורום ״כסף נקי״ קרנות הפנסיה הישראליות החזיקו לפחות 57.6 מיליארד שקל במניות ואג״ח של חברות דלקים מאובנים במהלך הרבעון השני של השנה. הדירוג הרבעוני של הפורום קבע כי ״אלטשולר שחם״ הוא הנקי ביותר, ״ילין לפידות״ במגמת שיפור, וכי חברת הביטוח ״מגדל״ מגדילה את אחזקותיה בדלקים מאובנים, למרות הבטחתה לצמצם אותם.
דו״ח של חברת הדירוג העולמית S&P מציג תמונת מצב עגומה לגבי שיעורן של נשים שהצליחו להתברג למשרת מנכ״לות בארגונים הגדולים בעולם: שיעור המנכ"ליות ב-2022 היה 5.4% (לעומת 5% ב2021). בישראל הנתונים גרועים יותר, ובניגוד למגמה העולמית, שיעור המנכ"ליות בה ירד ביחס ל-2020, כאשר רק 2% מהתפקידים מאוישים על ידי מנכ"ליות והן רק שלוש במספר, מתוך כ-125 החברות שנמצאות במדד.
לראשונה, מכון התקנים אימץ תקן בינלאומי חדש שינחה מעסיקים לדאוג להיבטים הנפשיים של עובדיהם, ולא רק לאמצעי בטיחות פיזיים מסורתיים. בשלב זה התקן הוא וולונטרי, אך במכון סבורים כי הוא עשוי להפוך למחייב.
משרד ראש הממשלה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות עדכנו על הוצאתה לפועל של התוכנית הלאומית להצללה וקירור במרחב העירוני, כחלק מהיערכותה של ישראל לשינויים הצפויים ממשבר האקלים.
עדכונים מהעולם
רגולציה ומדיניות
האיחוג האירופי
בהכרזה המסמנת צעד מרכזי בחקיקת חוקים לאסור מוצרים הקשורים לכריתת יערות בשוק הEU, מחוקקים בפרלמנט האירופי ובמועצה האירופית הכריזו על הסכם הנוגע לתקנות התומכות ב״שרשרת אספקה ללא כריתת יערות״, שמטרתן להבטיח שמוצרים המיובאים או מיוצאים משווקי הEU לא יתרמו לכריתת יערות ולהידרדרות יערות ברחבי העולם. על פי הכללים המוסכמים, חברות יעמדו בפני כללי בדיקת נאותות מחייבים, כולל גם הנחיה לעונשים בגין אי ציות, לרבות קנסות, וכן הרחקה זמנית מתהליכי רכש ציבורי ומגישה למימון ציבורי.
מועצת האיחוד האירופי הודיעה על אישורה הסופי של הוראת הדיווח על קיימות תאגידית (CSRD) – אישור שהופך את ההוראה לחוק, במסגרתו, החל משנת 2024, על חברות גדולות יהיה לחשוף ולדווח על נושאים של קיימות סביבתית, זכויות חברתיות וכן זכויות אדם וממשל.
הנציבות האירופית הודיעה כי אישרה מימון של יותר מ-380 מיליון אירו לכ168 פרויקטים בתחומים הכוללים טבע ומגוון ביולוגי, כלכלה מעגלית טיפול בשינויי אקלים ומעבר לאנרגיה נקייה.
על פי כללים מוצעים חדשים שנחשפו על ידי הנציבות האירופית, כל האריזות בשוק האיחוד האירופי יידרשו להיות ניתנות למיחזור מלא עד שנת 2030, שכן ללא פעולה, הפסולת מאריזות תגדל ב-19% נוספים עד 2030.
הפרלמנט האירופי הודיע על חקיקה חדשה המחייבת כללים לאיזון מגדרי בדירקטוריונים של חברות רשומות גדולות ברחבי האיחוד, כולל שקיפות במינויים והערכות אובייקטיביות של המועמדים.
ארה״ב
כחלק מסדרת מהלכים של מדינת קליפורניה למעבר לתחבורה נקייה יותר, מושל קליפורניה הכריז על השקעות בסך 3.6 מיליארד דולר שמטרתן להקל על המעבר לכלי רכב עם אפס פליטות במדינה, לצד סיוע להנגשת כלי רכב חשמליים (מבחינת מחירם), בעיקר עבור קהילות מוחלשות ובעלי הכנסה נמוכה.
שווקים אחרים
על פי חקיקה חדשה בשוויץ, החל מ2025 חברות שוויצריות גדולות ומוסדות פיננסיים (בנקים וחברות ביטוח), יידרשו לחשוף בפומבי מידע על הסיכונים, ההשפעות והתוכניות שלהן הקשורות לאקלים.
כחלק מניסיונותיה של הבורסה בהונג קונג לשפר את הגילויים הקשורים לאקלים בהתאם לTCFD ולתקני האקלים החדשים של המועצה הבינלאומית לתקני קיימות (ISSB), הבורסה מעודדת חברות רשומות לתכנן ולבנות את התשתית והמערכות הנחוצות כדי לעמוד בדרישות דיווח אקלים עתידיות.
פיננסי
Vanguard, אחד ממנהלי ההשקעות הגדולים בעולם, הודיע על פרישתו מיוזמת Net Zero Asset Managers, (קבוצה של מנהלי השקעות בהיקף של 66 טריליון דולרים המחויבת לתמוך ביעד של אפס פליטת גזי חממה נטו עד 2050), לדבריו על מנת לספק למשקיעים שלו "בהירות… לגבי תפקידן של קרנות המדד ועל האופן שבו אנו חושבים על סיכונים מהותיים, כולל סיכונים הקשורים לאקלים – ולהבהיר כי Vanguard פועלת באופן עצמאי בעניינים שחשובים למשקיעים שלנו". החברה ציינה שהדבר לא ישפיע על מחויבותה בנושא האקלים.
נציין שלאחרונה חברות ביוזמה הזו סבלו מלחצים פוליטיים, כגון איומים להוצאת כספים ע״י מדינות רפובליקאיות בארה״ב.
הבנק המרכזי האמריקאי (FED) פרסם שורת עקרונות מוצעים עבור בנקים גדולים (עם נכסים של למעלה מ-100 מיליארד דולר) כדי לנהל ולנטר סיכוני אקלים, כולל סיכון אשראי, סיכון נזילות, סיכון תפעולי וסיכון משפטי וציות, כמו גם סיכונים לא פיננסיים אחרים, וזאת בכדי לתמוך במאמציהם לשלב סיכונים פיננסיים הקשורים לאקלים במסגרות ניהול הסיכונים הרחבות יותר שלהם, ולספק מסגרת לניהול חשיפה לסיכונים אלה בהתאם לכללים וההנחיות הקיימים של הFED.
פלורידה הודיעה כי תמכור נכסים בסך 2 מיליארד דולר המנוהלים על ידי BlackRock עד סוף השנה, בשל שילובי קריטריונים של ESG בתהליך ההשקעה שלו, שע״פ סמנכ״ל הכספים של המדינה "אין לזה שום קשר למקסום התשואה וזה ההפך ממה שמנהל נכסים משלמים לו לעשות".
בעדכון הנוגע לאסטרטגיית ההשקעות שלה, הצהירה קרן העושר של נורווגיה (בשווי 1.3 טריליון דולר, והגדולה בעולם), כי היא תפעל למען דחיפת החברות בהן היא משקיעה ליישור קו עם יעדי אפס פליטות נטו עד 2050 ואף עשויה להצביע נגד אלו שלא יעשו כן.
Crédit Agricole, הבנק השני בגודלו בצרפת, (ושחשיפתו לנפט וגז עומדת על 24.7 מיליארד יורו) הצהיר כי יפסיק לממן שדות נפט חדשים ויקצץ את החשיפה שלו לחיפושי נפט ב-25% עד 2025. עם זאת, הבנק נמנע מלהבטיח את התחייבות דומה לפרויקטים חדשים של גז טבעי.
Amundi, אחד ממנהלי הנכסים האירופאים המובילים, בחר לסווג מחדש (כמעט) את כל 100 קרנות ההשקעה שלו שתחת קטגוריית ה״קיימות״ וזאת נעשה לדבריו כ"גישה שמרנית", בהתחשב באי-ודאות סביב דרישות הציות של הרגולציה, במיוחד מול הקביעה של מה נחשב "בר-קיימא".
ספקית המדדים האירופית Euronext הודיעה על השקת שני מדדים חדשים שמטרתם להציע למשקיעים חשיפה לחברות בעלות ביצועים טובים בתחום השיוויון המגדרי, ע״פ ארבע קטגוריות: איזון מגדרי במנהיגות ובכוח העבודה; שכר שווה ואיזון בין עבודה לחיים; מדיניות לקידום שוויון בין המינים, וכן מחויבות, שקיפות ואחריות.
בנק Credit Suisse הודיע על פרסום תכנית הפעולה האקלימית שלו עבור עסקי ההשקעות שהוא מנהל, כולל האסטרטגיות והפעולות שינקטו על ידי הבנק בתיקי לקוחותיו, שמנוהלים תחת חטיבות ניהול הנכסים וניהול העושר שלו, כדי להשיג אפס פליטות נטו בכל התיקים שלהם עד 2050, זאת בהמשך לפעילות דומה שהחלה ב2020 ברמת הבנק כולו (השקעות והלוואות).
Korean Re, מבטחת המשנה השנייה בגודלה באסיה, הודיעה כי לא תספק עוד ביטוחי משנה לכריית פחם חדשה או בניית תחנות כוח החל מתחילת 2023.
בתמיכה כספית מהנציבות האירופית, ותוך שת״פ של האו״ם ואיגודי הבנקים המרכזיים והפיקוח על הביטוח והבנקים ביבשת, הושק ״מרכז סיכון פיננסי אקלימי״ חדש לאמריקה הלטינית, במטרה "לעודד הבנה מעמיקה יותר של ההשלכות של סיכונים הקשורים לאקלים בכלכלות ומערכות פיננסיות באמריקה הלטינית ולסייע בפעולה מיידית לשמירה על המערכת הפיננסית".